מה זה בעצם "גירושין בהסכמה"?

גירושין בהסכמה הם הליך משפטי שבו בני הזוג מסכימים על כל הסוגיות הכרוכות בפרידה — חלוקת הרכוש, משמורת הילדים, הסדרי השהות, מזונות, ושאר העניינים — בלי שיפוט בית משפט. ההסכמות מתורגמות להסכם גירושין מפורט, נחתם על ידי שני הצדדים, ומקבל תוקף של פסק דין באישור ערכאה שיפוטית.

מה ההבדל בין הסכם גירושין להסכם ממון?

הסכם ממון נערך לפני או במהלך הנישואים, ומסדיר מראש את חלוקת הרכוש במקרה של פרידה. הסכם גירושין נערך כשבני הזוג כבר החליטו להיפרד, ומסדיר את כל הסוגיות הקונקרטיות — רכוש, ילדים, מזונות, ותנאי הגירושין עצמם. בעוד שהסכם ממון הוא "מסך הגנה" עתידי, הסכם גירושין הוא הפתרון המעשי לכאן ולעכשיו.

למה ההסכם חייב להיות מקיף?

הסכם שטחי שכותב רק "נחלוק את הדירה ובמשמורת משותפת" — הוא מתכון לסכסוך עתידי. הסכם מקצועי יורד לפרטים: מי מעביר את הילדים מהגן, מי משלם את שיעורי הריקוד, איך מתחלקות עלויות אורתודונט, מה קורה בחגים, מה קורה אם אחד הצדדים מבקש לעבור עיר. כל פרט שלא מוסדר מראש — יחזור כסכסוך.

מתי גירושין בהסכמה לא יעבדו?

ההליך מתאים לרוב הזוגות — גם כאלה עם פערים מהותיים. אך הוא לא יעבוד במקרים שבהם:

• אחד הצדדים מסרב מהותית להגיע להסכמה ומעדיף מאבק משפטי בכל מחיר
• קיים חוסר שקיפות מוחלט — אחד הצדדים מסתיר נכסים או הכנסות
• קיימת אלימות פעילה במשפחה הדורשת הגנה חוקית מיידית של בית המשפט
• פערי כוחות קיצוניים שמונעים משא ומתן הוגן (לדוגמה — צד אחד תלוי כלכלית באופן מוחלט וחושש)

בכל אחד מהמקרים האלה, הליך מותאם אחר עשוי להיות מתאים יותר — ויש מה לעשות. בשיחת ייעוץ ראשונית נבחן יחד את התמונה ונבחר את הנתיב הנכון.

מה אומר החוק?

הסכם גירושין בהסכמה מעוגן בחקיקה ובפסיקה הישראלית. הנה התמונה המשפטית בקצרה.

חוק יחסי ממון בין בני זוג

חוק יחסי ממון, התשל״ג–1973, מסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג. החוק קובע שעם פרידה, חל איזון משאבים — בעיקרון, הרכוש שנצבר במהלך הנישואים מתחלק שווה בשווה. עם זאת, החוק מכיר גם בהסכם ממון או הסכם גירושין שמתאים לנסיבות הספציפיות של הזוג, ואוכף אותו ברוב המקרים.

סמכות בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני

בישראל יש שתי ערכאות מקבילות שיכולות לאשר הסכם גירושין: בית המשפט לענייני משפחה (ערכאה אזרחית) ובית הדין הרבני (ערכאה דתית). שתיהן מוסמכות לאשר הסכם, וברוב המקרים בני הזוג בוחרים את הערכאה לפי שיקולים פרקטיים — מהירות, נוחות גיאוגרפית, או רגישויות דתיות. גם הסכם שאושר בבית הדין הרבני הוא פסק דין מחייב לכל דבר.

מזונות ילדים — הפסיקה החדשה

עד 2017 הייתה גישה קשיחה במזונות ילדים — האב חויב במזונות ילדים עד גיל 18, ללא תלות ביכולותיו או בזמני השהות. בע״מ 919/15 שינה את התמונה: בילדים בגילאי 6–15, המזונות מחושבים לפי יחס הכנסות שני ההורים ויחס זמני השהות. כלומר — הורה במשמורת משותפת אמיתית עם הכנסה דומה, עשוי להיות חייב במזונות נמוכים בהרבה. את זה כדאי לדעת בעת ניסוח ההסכם.

סודיות עורך דין–לקוח

כל מידע שתעבירו אלי במהלך התהליך חוסה תחת חיסיון עורך דין–לקוח לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961. גם פרטי המקרה, גם המסמכים, וגם תוכן השיחות. החיסיון לא נשבר — אלא בנסיבות חריגות המוגדרות בחוק.